"חוזרים בתשובה: זהות ומרחב, טקסט וקונטקסט "
המחקר מתמקד בשאלה: מהם הגורמים המעצבים את זהותם הדתית-קהילתית של חוזרים בתשובה ? במחקר מנותחים שינויים בזהות הדתית של– ישראלים חוזרים בתשובה הפועלים כקהילה מזה כשלושה עשורים (1990 –2020).
הממצאים, מורים כי גופי ידע ומכניזמים שונים עיצבו את זהות הקהילה: סוציולוגיה וגיאוגרפיה, תהליכים והחלטות, חוקיות אוניברסאלית וקונטקסט מקומי, מבנה חברתי וסוכן אנושי. בניתוח, בלט במיוחד פועלם של מנהיגי הקהילה: על רקע השוליות המבנית ממנה סובלים חוזרים בתשובה נמצאו המנהיגים מפרשים את סביבתם ומגבשים זהות דתית קהילתית עצמאית (לא חילונית ולא חרדית). זהות זו הושתתה על דיאלוג פרשני, בין-קבוצתי ופנים-קבוצתי, המתכתב עם הביוגרפיה הקולקטיבית והאישית של המנהיגים. 