בעקבות המעבר ללמידה מרחוק בשל מגפת הקורונה מסכמת ד"ר טל מלר בימים אלו שני מחקרים בקרב סטודנטיות ערביות-פלסטיניות במכללה. המוטיבציה למחקרים עלתה על רקע המפגש האישי המורכב החדש שנוצר בינה לבין הסטודנטיות בשיעורים המקוונים. המחקר מתבסס גם על שילוב עקרונות המחקר הפמיניסטי, הנסמך על ידע שמעוגן בחוויות האישיות היומיומיות ומתן דגש על יחסי הכוח בשדה המחקר. המחקרים בוחנים את חוויית ה'למידה מרחוק' מתוך נקודת המבט של סטודנטיות ערביות-פלסטיניות במכללות בגליל תוך התמקדות במרחב הביתי-המשפחתי אליו חזרו הסטודנטיות ובאופן שבו יחסים משפחתיים משפיעים על הלמידה.
במחקר הראשון, איכותני באופיו, השתתפו 66 סטודנטיות ערביות-פלסטיניות נוצריות/ מוסלמיות/ דרוזיות ובדואיות הלומדות בחוגים שונים במדעי החברה. כיוון שהמכללה ביטלה על פי ההנחיות את כל השיעורים פנים-אל-פנים, במסגרת הקורסים המקוונים הסטודנטיות תארו בלשון חופשית את חוויותיהן בעקבות המעבר ללמידה מרחוק תוך התמקדות בהיבטים מגדריים ולאומיים.
הסטודנטיות היו בגילאי 19-26 והשתייכו למסלול לימודים מעורב מבחינה מגדרית ואתנו-לאומית. מתוך קבוצה זו ארבע סטודנטיות נשואות מהן 3 אימהות, והשאר (62) רווקות. הן מגיעות ממקומות ישוב שונים בפריפריה הצפונית בישראל. בעת עריכת המחקר כולן התגוררו בבית ההורים פרט לנשואות. אולם, בימי השגרה (לפני הקורונה) חלקן התגוררו במעונות או בדירות שכורות בסמוך למכללה (בעיר יהודית). 42 סטודנטיות עבדו לפני משבר הקורונה, מתוכן רק 12 המשיכו לעבוד בתקופת המשבר כעובדות חיוניות.
המחקר השני, כמותני באופיו, מבוסס על סקר בינ"ל[1] המתמקד בהשפעה של התפרצות הקורונה על אוכלוסיית הסטודנטים. במכללה האקדמית צפת השיבו 394 סטודנטים מתוכם 155 סטודנטיות ערביות. הגיל הממוצע של כלל המשיבים היה 26.95 שנים. מעל 60% מהם דור ראשון להשכלה לפחות מצד אחד ההורים. הסקר בחן את דפוסי הלמידה לפני ואחרי מגפת הקורונה. דפוסי המגורים, השילוב בין עבודה ולימודים והרגלי בריאות, אורח חיים ורווחה. הממצאים מעידים על ירידה חדה בכל הקבוצות במספר שעות הלימוד בזמן משבר הקורונה לעומת לפניו. כמו כן, ישנם פערים מובהקים במספר שעות הלימוד המקוון בזמן משבר הקורונה בין מגזרים ומגדרים. ככלל, הערבים דיווחו על פחות שעות לימוד בהשוואה ליהודים, אך פערים אלו הצטמצמו בזמן הקורונה בעיקר בשל הנשים הערביות שלצמדו זמן רב יותר מהנשים היהודיות. בנוסף, בקרב הגברים דווחו פחות שעות לימוד מאשר בקרב הנשים. בהתפלגות לפי מוצא ומין נמצא כי המספר הקטן ביותר של שעות לימוד דווח בקרב גברים ערבים ואילו המספר הגדול ביותר בקרב נשים ערביות..
[1] International COVID-19 Student Well-Being Study, The UAntwerp/UGent team.
אולי יעניין אתכם גם: