• תמונה

במכללה האקדמית צפת נחנך 'מרכז מחקר גלילי: חברה, מוסר ומשפט במקצועות הבריאות' בכנס ביו-אתיקה העולמי

27/12/2017

"הזכות החוקתית לבריאות, הדילמות האתיות בטיפול בפצועים סורים בבתי חולים בישראל והשפעת התרבויות השונות בחברה הישראלית על מערכת הבריאות בישראל" נידונו 'בכנס יום הביו-אתיקה העולמי', שהתקיים במכללה האקדמית צפת. הכנס התקיים במסגרת פעילותו  של 'המרכז למחקר גלילי: חברה, מוסר ומשפט במקצועות הבריאות' שהוקם לאחרונה במכללה, בשיתוף עם בית החולים זיו ועם הפקולטה לרפואה של בר אילן בגליל.

 

יום הביו-אתיקה העולמי צוין ברחבי העולם על ידי מרכזי ביו-אתיקה  המסונפים לקתדרה  של אונסק"ו לביו-אתיקה בראשותו של פרופ' אמנון כרמי., שבירך את המשתתפים וסיפר על פעילות הקתדרה ברחבי העולם.

בישראל, יום הביו-אתיקה העולמי צוין במשותף על ידי היחידה החיפאית בראשותו של פרופ' שי לין מאוניברסיטת חיפה והיחידה הצפתית הפועלת במסגרת מרכז המחקר הגלילי.  השנה, הוקדש יום הביו-אתיקה העולמי לנושא השוויון.

 

פרופ' חיים ברייטברט, נשיא המכללה האקדמית צפת: "המכללה החליטה להקים מרכז פעילות בתחום הביו-אתיקה בהובלה של בית הספר למשפטים ובשותפות עם הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, והמרכזים הרפואיים בצפון: זיו, גליל מערבי, פדה פוריה, וקופת חולים כללית במחוז הצפון. מטרת המרכז היא לקיים פעילות מחקרית, לערוך כנסים והרצאות, וכן לקדם פעילות אקדמית בתחום הביו-אתיקה במדינת ישראל. הביו-אתיקה חודרת לכל תחום בחיינו, בהוראה, מחקר, רפואה, משפט, יחסי עבודה ועוד. לכן, יש להביא למודעות הצבור את חשיבות העיסוק בשטח זה כדי שנוכל לכלכל את צעדינו בעתיד באופן צמוד לחוקי הביו-אתיקה".

 

ד"ר אשר גרוניס, נשיא בית-המשפט העליון בדימוס, אורח הכבוד בכנס,  הרצה על מעמדה החוקתי של הזכות לבריאות; סוגיה הנמצאת בפולמוס אקדמי מעמיק, ואשר יש לה השלכות רוחביות ותקציביות רבות ומגוונות.

 

יו"ר הכנס, פרופ' תמר גדרון, ראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת: "כנס זה מביא לידי ביטוי את פעילותו המבורכת של מרכז המחקר הגלילי המבטא את העניין המשותף שיש לכולנו - עניין מחקרי אקדמי ויישומי חברתי - בקידום ובפיתוח נושא הביו-אתיקה. הערך המוסף של המרכז שלנו הוא במגוון המשתתפים שחברו יחד למטרה משותפת. גיוון החוגים שעוסקים במקצועות הבריאות והחברה שיש לנו במכללה, סיעוד, פיזיותרפיה, רפואת חירום, מעבדה רפואית, בצירוף מדעי ההתנהגות ובית הספר למשפטים, לצד בתי החולים והפקולטה לרפואה, מאפשר לנו להרחיב את מסגרת השיח ולעסוק במגוון היבטים של הנושא המורכב והרלבנטי הזה - הביו-אתיקה.

 

תת אלוף ד"ר טריף בדר, קצין רפואה ראשי בצה"ל דיבר על הטיפול הדרמטי בפצועים הסוריים: ״המענה הרפואי לפצועים הסורים היה והינו מצוין ומקיף. הצוותים הרפואיים - אזרחיים וצבאיים כאחד, מטפלים בפצועים מאז פברואר 2013 ביום ובלילה ובכל תנאי מזג אוויר. הפרויקט מהווה שיתוף פעולה מצוין ומתמשך בין מערכת הרפואה הצבאית וחיל הרפואה בראשה, לבין מערכת הרפואה האזרחית תוך מחויבות משותפת להצלת חיים. הפצועים מקבלים טיפול רפואי ראוי ובהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינה.״

 

ד"ר סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, הציג את האתגרים העיקריים במתן ובפיתוח שירותי רפואה מצוינים לתושבי הצפון, שיפור מוכנות בית החולים למלחמה וכן מתן סיוע הומניטארי לחולים ולפצועים הסורים: "כל חולה שמגיע למרכז הרפואי זיו מקבל את הטיפול הדרוש לו, בהתאם לבעייתו הרפואית, ללא תלות במוצאו, בשמו או בזהותו. אלה הם כללי האתיקה הרפואית ומקצועות הבריאות ואלו גם חוקי המדינה".

 

בסיום הכנס התקיים רב שיח מרתק על השפעת התרבויות השונות על מערכת הבריאות וההתמודדות איתה בהנחיית ד"ר אפרת ברון-הרלב, המנהלת הרפואית של שירותי בריאות כללית במחוז הצפון.

 

כמו כן, השתתפו בכנס ד"ר אורנה דלי-גוטפריד, מנהלת המרכז לסוכרת נעורים ואנדוקרינולוגית ילדים במרכז הרפואי זיו, ופרופ' מוחמד ותד, פרופסור חבר בבית הספר למשפטים, ממארגני הכנס והאחראי על התכנים.

 

 

 

 

 

עוד בנושא זה...

עבור לתוכן העמוד